<h1>הרוקח סימן שפ"ב</h1>
<h2>דף מח.</h2>
הלכות בדיקה בקוצר. כשמכניס הבודק ידו בבהמה יבדוק תחילה באומות אם נסרכות כחוט ואחוזות בצלע או בבשר שבין הצלעות ואין שבר בצלע ולא שום מכה טריפה, או נסרכות בלב או בשומן הלב או לחצר הכבד או לשמנונית שבין האומות טריפה. ואם האונות הקטנות שהן ג' לימין וב' לשמאל אם נסרכות לחזה לפנים מן החוט או לשומן הלב או בגרגרת או בחצר הכבד טריפה. אבל אם האונות נסרכות לצלעות או בבשר שבין הצלעות בכל מקום באונות שם מפרקים מן הדופן ונפחין לה אם תצא הרוח טריפה ואם לאו כשירה. אבל האונות שנסרכו בגידולן כסדרן כשירה שלא כסדרן טריפה. ואונא באומא כסדרן שניכר חיתוכא דאוני או על ידי סדק אבל אם אינה מפורדת שאין ניכר סדק טריפה ואינוניתא דוורדא בכל מקום שנסרכת טריפה. ואם יש רירין בבהמה שהם מתפרדין במישמושן ומתפרקין כשירה ואם הריאה נסרכה בב' צלעות קטנות הניתנות בחזה לכהן כשירה כמו בצלעות אחרות. ואם כל הריאה דבוקה לדופן בלא סירכא הוי סתימה מעליא וכשירה. ואם על הריאה כמו חלב כיסוי והוא כבשר בלוי קולפין אותו ואם הריאה תחתיו יפה ושלימה כשירה. ואם יש לריאה ב' אינוניתא דוורדא ועומדות לימין או אחת לשמאל או אין לה כלל אינוניתא דוורדא או יש לה בשמאל ולא בימין כשירה ואם יש בשמאל רק אונא אחת טריפה, ואם אין לה אינוניתא ויש בימין ב' אונות טריפה דהוו חסר. ואם יש יתרת בדרא דאוני שיש לה ד' אונות לימין או ג' לשמאל כשירה, ואם יש יתרת משוכה לגבי הריאה אפי' כעלה של הדס ארוכה כשנופחין אותה טריפה. וריאה שהוציאה בלא בדיקה כשירה מאחר שאין נראה בה שום סירכא ושום בועא, ואפי' אם אינה בעין סמכינן ארובא וכשירה. או אם לא נופחה אם היא בעין נפחינן לה פן יהיה אטום ואם לא נחתכה כשירה. ריאה שנשפכה כקיתון כשירה וחסרון מבפנים לא שמיה חסרון והוא דקיימי סיפונהא. ריאה שנימוקה וקרום שעליה קיים כשירה. ריאה דמליא מוגלא כשרה בכוליא טריפה. ריאה שנמצא בה מחט, אם באתה שלימה לפנינו וראינוהו שלא ניקבה כשירה כר' יוחנן דדרך סימפון נכנסה ואם נמצא בסימפון גדול נמי כשירה, ואם חתיכת ריאה בא לפנינו ובה המחט טריפה דשמא ניקבה הריאה. ואם בכבד נמצא מחט גדול אי קופיה לגיו שהאוזן נעוץ בכבד וחודו לחוץ לכבד כשירה, ואי קופיה לבר וחודו לגיו טריפה, ואם מחט דק שניקב כמו כן האוזן טריפה בכל ענין. ואם מחט בדפני הדקין לארכן ולא ניקבו והכשירוה, ואם בעובי בית הכוסות באורך נמצאת טריפה. תולעים הנמצאים על הריאה ועל הכבד כשירה דאמרי מורנא לאחר שחיטה פריש. אמר רבא חמשה אוני אית לריאה אפה כלפי גברא כשהבהמה תלויה דרך רגליה ובני מעיים לגבי האדם יש ג' מימינא וב' משמאל אי יתיר אי חסיר אי חליף טריפה. ואוני דסריכי אהדדי שלא כסדרן טריפה זו מושכת אילך וזו מושכת אילך והקרום נפסק, אבל כסדרן לפי שריאה שואבת כל מיני משקה ונעשה עב כשירה שאין שם נקב. בתשובת הגאונים תרתי אוני דסריכי כסדרן לא צריכה למפרקינהו אבל בדקינן בנפיחה אם מבצבץ טרפה ואם לאו כשרה. ורבי' גרשון פי' אם האונות כסדרן סרוכות זו לזו וסובכות בצלעות או בבשר שבין הצלעות כשרות אם תעלה בנפיחה. כשגורדין הסירכא מעל הצלעות עם הבשר ואין הרוח יוצא כשירה. וריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה דמחמת ריעותא דדופן הוא סרוך, אבל העלתה צמחין מאחר דאיכא ריעותא בריאה הסירכא מחמת הריאה באה וטריפה. הילכתא תרי אוני דסריכי אהדדי שלא כסדרן טרפה ואם כסדרן כשרה לפרש"י שסירכא דרך נקב צריכה נפיחה אם היטב נסתם הסירכא כשרה. וכן פי' רבי' גרשם ורבי' יוסף טוב עלם תרי אוני דסריכי צריכי בדיקה בנפיחה. ובערוך פי' ר"ח דקבלה רב מרב תרי אוני דסריכי כסדרן ועיקרן מפרקי מלמטה מקום שמתחילין ליחלק שם ואין הסירכא כי אם באמצע או למעלה טריפה ולא תועיל בדיקה, ורוב העולם אין זהירין בזה. אונא באומא במלכות לותיר אוכלין ולא בצרפת. אומא הסרוכה אפי' לא העלתה צמחין טריפה. וריאה הסמוכה לשומן הלב או בטרפשא טרפה. אין אינוניתא כשירה להם דבהמתם לא היה להם כלל כדאמר בבכורות (דף י"ט) פרה בת שתים ודאי לכהן ושלש יולדות קודם. בועא בשיפולי ריאה טורף בה"ג. ומראות אוכמי אוכמי שאין שחורות כדיותא כשירה. מחט שנמצא בריאה והיא שלימה לפנינו כשרה דדרך סימפון בא ואפי' נתעכל הבשר מבפנים כשרה וחסרון מבפנים לא שמיה חסרון, ואם אין לפנינו כי אם חתך טריפה שמא אם היתה שלימה לפנינו היינו רואים הנקב מבחוץ אבל כשהריאה שלימה לפנינו בין קופא לגיו בין לבר כשרה. וכל שכן אם נמצא בסימפונא רבה אפ' בקטניתא. אך אם מחט נמצא' בעובי בית הכוסות ואינה ניכרת בחוץ אמרינן מצד אחד כשרה, אפילו קופה לבר שתחוב בעובי העור דהשתא מוכחא מילתא דדרך חוץ בא ונגע חודו של מחט בחוץ ונכנס בפנים, אפילו הכי כשירה דדרך פנים בא והא דנתחב קופא של מחט בעור מה שאין דרכו לעשות אוכלין ומשקין דחקוה ליכנס שם וכשרה. וכן אם נמצא בחלל הקורקבן אפי' נתחב בבשר בפנים כשר שדרך הוושט נשתלשל שם, אבל המחט ניכר מבחוץ טרפה דניקב הקורקבן טרפה כי ניקב הכוס והקורקבן עמו. קורקבן ניקב זה בלא זה כשר, אפילו ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה, אבל הוושט ניקב זה בלא זה כשר ואם ניקבו שניהם אפי' זה שלא כנגד זה טרפה.
